במקום בו ישכון האור לעולם לא יהיה חושך.
תדמיין לעצמך שאתה נמצא במערה הכי חשוכה, עמוקה וארוכה שאתה יכול לדמיין. אתה עומד באמצע המערה וסביבך הכול חשוך, אין שביב של אור. אתה לא מסוגל לראות שום דבר, אפילו את עצמך אתה לא יכול לראות.
כול כך חשוך עד כי אתה מפחד לשבת במקומך, חושש לאחוריך מפני שאין אתה יודע היכן אתה עומד ולבטח לא יכול לדעת על מה תשב.
תדליק גפרור, החושך נעלם. תדליק פנס, המרחב של אור הפנס גדל, יותר מרחב של אור מקיף אותך.
דמיין לעצמך כי יכול אתה להקרין ממרכז המצח שלך קרן אור טהורה אשר תקרין אור לכול מקום אליו תביט ולמרחק אין סופי. החושך נעלם .
כיום כול בעל יכולת, כול מורה רוחני כול אדם המתעסק או לומד על אנרגיות הופך להיות פריק של נרות .
נכון שאור נרות המרצדים בשלל צבעים משרה אווירה נעימה, אך מעבר לכך רובם ככולם מאמינים כי אור הנר משמש כנשק בעל עוצמה אשר בכוחו לגרש ולהרחיק את ה"חברים הרעים" .
במקום בו ניצור אנרגיית אור לא ישכון החושך
לאורך כול ההיסטוריה רבים וטובים הדליקו נרות ולא מנעו מכוחות אפלים להתקרב אליהם, להשפיע עליהם. לכן אחזור ואשאל האם לאור הנר, כנר, כדבר מוצק ומוחשי הנוצר בידיי אדם יש באמת את הכוח המיוחס לאור שהוא מפיץ .
לאור יש כוח, אך חייב אתה להבין על איזה אור אנו מדברים. לא לכול אור יש באמת את הכוח לגרש את ה"חברים הרעים", לשם כך זקוק אתה לאור טהור מיוחד במינו, אור זה אינו מופק ולא מיוצר בתנאים מלאכותיים ואינו יכול להיווצר על ידיי כול אדם באשר הוא ולא בעזרת מכונה .
האור הטהור נוצר ומתעצם על ידך ובתוכך על אף שלא כול אחד יכול לראותו או להרגישו, אור זה נוצר ואף מתחזק.
ככול שלבך ומחשבותיך יהיו טהורים יותר יתחזק האור הטהור הנוצר בתוכך ומופץ לכול עבר וזה האור אשר בכוחו להרחיק ממך ומסביבתך את ה"חברים הרעים" .
כוחות האור ביקום מוקפים ומוגנים על ידיי האור הטהור באופן טבעי כחלק ממהותם והוויתם וכמובן שהם ניזונים ונהנים מהאור הטהור אשר מפיץ היושב במרומים .
אתה כאדם לא ניזון, לא נהנה ומוגן מאור זה עם כי ניצוץ קטן של האור מוטבע בך כחלק מהוויתך מיום לידתך. ניצוץ זה כה קטן עד כי אין בכוחו להשפיע ולהתריע .
אתה ורק אתה יכול לגרום לניצוץ האור הקטנטן לגדול ולהתעצם ולכן יש לאור המופק ממך כוח הרבה יותר גדול ממה שאתה יכול לדמיין לעצמך. אור זה אינו יש מאין, אינו מובן מאליו, אור זה גודל ומתעצם ביחס ישר לעבודה שאתה עושה בעצמך עם עצמך, ומי כמוך יודע כמה קשה להיות אופטימי בשעות הקשות כאשר הכול נראה אבוד וחסר תקווה. מי כמוך יודע כמה קשה להילחם בפחדים ובחששות, כמה קשה לסלוח ולחמול, כמה קשה לעמוד בפיתויים הרבים המקיפים אותך, כמה קשה ללמוד להנות ולהודות על אשר יש לך גם אם יש לך כול כך מעט אך להעריך את מה שיש לך כמו שיש לך עולם ומלואו, מי כמוך יודע עד כמה קשה להישתנות ולאמץ דרכיי חשיבה והרגלים חדשים.
ניצוץ האור הקטן גדל ומתעצם בזכות ולא בחסד, בעבודה קשה, בעקשנות והתמדה ולכן יש לו חשיבות רבה, לכן יש לו עוצמה והשפעתו רבה הן עליך כאדם, הן על הסובבים אותך, והן ליושבים במועצת המנהלים אי שם במרומים. אור זה הוא האור אשר בכוחו להזין ולהעצים את ה"חברים הטובים" והוא האור אשר בעזרתו יכולים ה"חברים הטובים" לנצח את ה"חברים הרעים" .
